האוטובוס לקופהקבנה אורך בסביבות ה4 שעות כשבאמצעם חוצים עם מעבורת קטע קצר באגם טיטיקקה. המעבורות האלו- ספק אם הייתי מעביר בהם בקר. נראות זוועה. אנחנו עברנו בסירה נפרדת מהאוטובוס עליה היינו צריכים לשלם 2 בוליביאן נוספים. סביר להניח שהמקומיים מבינים את הסכנות שברפסודות הגרועות של האוטובוסים.
הגעתי לקובנה בשעת צהרים מוקדמת. זו עיר מתויירת ממש. מלאה מסעדות וחנויות ותכלס- נראית טוב.
אני רציתי להספיק לטייל היום באיסלה דל סול (אי השמש). זה האי הגדול באגם טיטיקקה שיש בו גם נוף יפה וגם שרידים רבים מתקופת האינקה. כיום יש עליו שלושה כפרים שחיים שם בשלווה. אורכו כ10 קמ ורוחבו 5.
לקחתי מיד סירה אל האי. שעה וחצי של הפלגה וחנינו באי. עליתי קצת גבוה ולקחתי הוסטל שהיה נראה יפה והיה ממנו נוף מקסים. הנחתי את הדברים ויצאתי לטייל באי. עליתי לנקודה הגבוהה (4055), משם נוף יפה על כל קורדיירה ריאל וכמובן על אגם טיטיקקה עצמו.
לילה שקט ורגוע ובבוקר קצת מנוחה למול הנוף וסירה בחזרה לקופקבנה.
שם אכלתי צהרים במסעדה בוטיקית קטנה ואוטנתית וקניתי כרטיס נסיעה לקוסקו. בזמן ההמתנה לאוטובוס אכלתי להנאתי ארטיק בעודי יושב על המדרכה. בחורה נאה במיוחד נגשה אלי ושאלה אם אני רוצה לאכול ואני עניתי שהרגע אכלתי. התפתחה שיחה בנינו. מדובר בבחורה ארגנטינאית שעובדת כאן במסעדה תמורת 30 בוליביאן ליום (15 שח!!!). ההוסטל שלה עולה 10 ללילה ולמעשה היא חוסכת 10 שקל ליום. ממש ממש כעסתי עליה שהיא עובדת תמורת מחיר כה זעום והיא הסבירה לי שאף אחד לא מחליף לה פזו ארגנטינאי בגלל המצב הכלכלי הנוראי שארגנטינה נמצאת בו (כשהגעתי הדולר היה 6.15 פזו, עכשיו הוא כבר עבר את ה10), ולכן היא מוכרחת לעבוד כדי להמשיך לטייל. כלכך ריחמתי עליה. אח"כ פגשתי יוד ארגנטינאים שעובדים וכולם עם אותו סיפור.
ב13 יצא האוטובוס לקוסקו. בדרך עוברים בעיירה שנקראת פונו. שם ישנה אטרקצייה תיירותית שנקראת האיים הצפים. בהתחלה חשבתי לוותר על זה וליסוע ישר לקוסקו אבל כשהגענו לפונו נוכחתי שגם ככה צריך להחליף עכשיו אוטובוס ולכם החלטתי שאני ילך לאיים ואקח את האוטובוס לקוסקו בלילה.
יצאתי לסיור באיים עם עוד איזה 10 תיירים נוספים. האיים הללו זה איים מעשה ידי אדם. אנשים בנו את האיים האלו לפני 900 שנה בעזרת צמח שגדל באגם טיטיקקה, והם אשכרה גרים עליהם. בזמנו, ראשוני האנשים שם היו עבדים שברחו מהאיכרים הרעים ומאז זה נהיה כבר תרבות אז הם עדיין גרים שם. זה אמור להיות משהו אדיר כמובן אך בדיעבד אני אומר לצערי- מדובר בתיאטרון מבובות חיות. זה כן מגניב לראות את זה אבל זה מגניב כמו לראות הצגת תיאטרון טובה. אין שם כלום חוץ מתיירות, ואני לא אתפלא אם דיירי המקום מפליגים לפונו בלילות כדי ללכת לישון...
ב18:00 היינו בחזרה בפונו ונסענו למרכזית. מחכים לאוטובוס לילה לקוסקו. ארוחת ערב במסעדה מקומית בקומה שנייה ויורדים למטה לחכות. היה לי רצון עז לאכול פרינגלס אז קניתי למרות שזה עלה פי 2 מכל הארוחת ערב...
הגעתי לקובנה בשעת צהרים מוקדמת. זו עיר מתויירת ממש. מלאה מסעדות וחנויות ותכלס- נראית טוב.
אני רציתי להספיק לטייל היום באיסלה דל סול (אי השמש). זה האי הגדול באגם טיטיקקה שיש בו גם נוף יפה וגם שרידים רבים מתקופת האינקה. כיום יש עליו שלושה כפרים שחיים שם בשלווה. אורכו כ10 קמ ורוחבו 5.
לקחתי מיד סירה אל האי. שעה וחצי של הפלגה וחנינו באי. עליתי קצת גבוה ולקחתי הוסטל שהיה נראה יפה והיה ממנו נוף מקסים. הנחתי את הדברים ויצאתי לטייל באי. עליתי לנקודה הגבוהה (4055), משם נוף יפה על כל קורדיירה ריאל וכמובן על אגם טיטיקקה עצמו.
לילה שקט ורגוע ובבוקר קצת מנוחה למול הנוף וסירה בחזרה לקופקבנה.
שם אכלתי צהרים במסעדה בוטיקית קטנה ואוטנתית וקניתי כרטיס נסיעה לקוסקו. בזמן ההמתנה לאוטובוס אכלתי להנאתי ארטיק בעודי יושב על המדרכה. בחורה נאה במיוחד נגשה אלי ושאלה אם אני רוצה לאכול ואני עניתי שהרגע אכלתי. התפתחה שיחה בנינו. מדובר בבחורה ארגנטינאית שעובדת כאן במסעדה תמורת 30 בוליביאן ליום (15 שח!!!). ההוסטל שלה עולה 10 ללילה ולמעשה היא חוסכת 10 שקל ליום. ממש ממש כעסתי עליה שהיא עובדת תמורת מחיר כה זעום והיא הסבירה לי שאף אחד לא מחליף לה פזו ארגנטינאי בגלל המצב הכלכלי הנוראי שארגנטינה נמצאת בו (כשהגעתי הדולר היה 6.15 פזו, עכשיו הוא כבר עבר את ה10), ולכן היא מוכרחת לעבוד כדי להמשיך לטייל. כלכך ריחמתי עליה. אח"כ פגשתי יוד ארגנטינאים שעובדים וכולם עם אותו סיפור.
ב13 יצא האוטובוס לקוסקו. בדרך עוברים בעיירה שנקראת פונו. שם ישנה אטרקצייה תיירותית שנקראת האיים הצפים. בהתחלה חשבתי לוותר על זה וליסוע ישר לקוסקו אבל כשהגענו לפונו נוכחתי שגם ככה צריך להחליף עכשיו אוטובוס ולכם החלטתי שאני ילך לאיים ואקח את האוטובוס לקוסקו בלילה.
יצאתי לסיור באיים עם עוד איזה 10 תיירים נוספים. האיים הללו זה איים מעשה ידי אדם. אנשים בנו את האיים האלו לפני 900 שנה בעזרת צמח שגדל באגם טיטיקקה, והם אשכרה גרים עליהם. בזמנו, ראשוני האנשים שם היו עבדים שברחו מהאיכרים הרעים ומאז זה נהיה כבר תרבות אז הם עדיין גרים שם. זה אמור להיות משהו אדיר כמובן אך בדיעבד אני אומר לצערי- מדובר בתיאטרון מבובות חיות. זה כן מגניב לראות את זה אבל זה מגניב כמו לראות הצגת תיאטרון טובה. אין שם כלום חוץ מתיירות, ואני לא אתפלא אם דיירי המקום מפליגים לפונו בלילות כדי ללכת לישון...
ב18:00 היינו בחזרה בפונו ונסענו למרכזית. מחכים לאוטובוס לילה לקוסקו. ארוחת ערב במסעדה מקומית בקומה שנייה ויורדים למטה לחכות. היה לי רצון עז לאכול פרינגלס אז קניתי למרות שזה עלה פי 2 מכל הארוחת ערב...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה