חזרנו כאמור מהמאצו פיצו ביום חמישי בלילה. נרשמתי למחרת לבית חב"ד לשני ארוחות. זה די יקר- 40 סול.
לשם ההשוואה- אני יכול לאכול ארוחה שלימה הכוללת מרק מנה עיקרית ושתייה ב4 סול בשוק... אבל בית חב"ד זה האווירה ואני גם די אוהב את השליח כאן. נרשמתי.
בהוסטל (אימפריאל) נמצאים שני ישראלים- הורים של שני חברה טובים שמטיילים. התחברתי איתם. אחד גר באשכולות ליד שומריה. בכלל- בקוסקו אני מתחבר למלא אנשים ומתחיל להרגיש בבית.
פגשתי בבית חבד כבר ביום שישי את ברלה ואת אורי גולן. כיף לפגוש אנשים שאתה אוהב. ברלה רק הגיע מהארץ ועכשיו הוא הולך לצאת איתי ועם איתי לאזנגטה. בהמשך אני פוגש גם את ניר ואת אדם- שני חברה טובים שטיילו איתי בבוליביה בפלצוקו אפולו. אולי הם יצטרפו אלינו גם לאזנגטה. אנחנו כבר עומדים על המון חברה (אני, הופמן, ברלה, גדי שגם יבוא איתנו כנראה- היה איתי בסלקנתאי, אדם, ניר- 6!!!). כולנו נאכל היום יחד בבית חבד ונדסקס על הטיול.
התכנון הוא לצאת ראשון או שני.
בהמשך היום אני פוגש זוג מבוגרים (60+) מחד נס שמטיילים לעת זקנתם ומבקרים בבתי חב"ד. חמודים לאללה. יבואו גם לארוחת שבת בבית חב"ד.
ערב שבת בבית חב"ד. תפילה. הבחור מחד נס- לא כלכך אוהב להתפלל אז הוא נשאר למטה. כל אחד מתפלל בדרך שלו- אינשאללה. אני עולה חזן לקבלת שבת אחרי שהחברה מבטיחים לי שאני לא אשיר לבד את קרליבך.
בזווית עין אני רואה את ההוא מחד נס מתגנב לתפילה. הניגונים משכו אותו.
אחרי התפילה הוא הודה לי על הניגונים ואמר שמעולם לא שמע תפילה כזו. (תכלס- היה קרליבך סולידי ולא כלכך מושקע... אבל ניחא).
ארוחת שבת ישבנו כל החברה של הטרק יחד. מסתמנת יציאה ביום שני. החלפנו חוויות של כולם עם כולם והיה נפלא. גם האוכל לא היה רע.
אחרי הארוחה היו שני אופציות- מאמא אפריקה, או התוועדות עם השליח.
היה קשה להחליט אבל בסוף ההתוועדות נצחה (להפתעתכם כמובן...). לא יודע למה- היה בא לי שבת בטוב. כמו שאני אוהב. כמו פעם.
ישבנו עם השליח אני ואדם (הבחור מפלצוקו אפולו) עד 1 בלילה בערך. בהתחלה הוא סיפר את סיפור חזרתו בתשובה. שלושה שבועות הפצירו בו שיספר והיום הוא מספר.
בדרך כלל שהחברה מתעניינים בסיפורי חזרה בתשובה הם חושבים שהם ישמעו ניסים ופיצוצים. אבל השליח כאן עבר תהליך חזרה בתשובה ש-כ-ל-י בלי ניסים ונפלאות ולכן זה ממש עניין אותי, ופחות עניין את רוב הנוכחים...
בכל אופן התגלגלנו אחרי הסיפור להמון נושאים אחרים ובסוף נותרנו מספר מצומצם של אנשים שזה באמת מעניין אותם והיה אדיר!!!
עוד ישבתי עם אדם באימפריאל איזה שעה אחרי ההתוועדות ורק דיברנו על מה ששמענו.
למחרת ישבתי בארוחת הבוקר בהוסטל עם ההורים המדוברים דלעיל. אחד מהם דתי אגב. באו שני הורים נוספים שישנים בהוסטל אחר וגלגלנו שיחה מעניינת על כל העניין הזה של הטיסה לדרום אמריקה אחרי הצבא ומה לעזאזל כולם מחפשים. היה מעניין.
אחר כך הלכתי עם ההורה הדתי לבית חב"ד לאכול ג'חנון.
יש להם קטע כזה של גחנון לפני התפילה. זה נשמע כמו טריק להביא אנשים להתפלל. מה שהם לא לקחו בחשבון זה שישראלים הם כאלה חצופים שאין להם בעייה להגיע לגחנון ואז פשוט להתנדף...
נשארתי לתפילת שבת. אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהלכתי להתפלל בבוקר שבת אבל זה היה מזמן מזמן. יותר משנתיים לדעתי. אני ישבתי שם והתפללתי בדרך שלי- קראתי ספר יפה. אפילו קיבלתי עלייה לתורה וכולם היו מבסוטים.
ארוחת שבת נחמדה ואחריה שיעור סלסה נוסף עם הקטור. הפעם עשיתי את השיעור יחד עם בחורה ישראלית תל אביבית בשם דנה. היה שיעור נחמד. אבל תכלס- יותר טוב לקחת שיעור שני בנים מאשר בן ובת כי הצעדים שונים אחד מהשני וזה מבזבז יותר זמן וזמן שווה כסף כידוע.
בערב מאמא אפריקה ואינקה טים כרגיל והולכים לישון מאוחר. קבעתי עם הופמן עוד שיעור סלסה למחר וקבענו כל החברה של הטרק להפגש ב14 בבית חב"ד לסגור את הקניות והכל לקראת הטרק.
השיעור סלסה היה מוצלח ביותר. זה אשכרה כיף! ויש לי ים דמיונות מה יקרה עם הסלסה כשאני אחזור לארץ...
ב14 אנחנו נפגשים ומחליטים לדחות את הטרק ליום רביעי בגלל מזג אוויר רע. אני גם ככה רוצה להשאר בקוסקו הרבה. כיף לי כאן מאוד. אני מתאהסב בעיר הזו ואין לי בעייה להשאר כאן עוד. זה הולך להיות 6 לילות שאני יבלה בהוסטל רצוף. זה הכי הרבה מאז תחילת הטיול!!! כמובן שזה מסמל אס"ק מטורף של הטיול.... אני עוד פחות מחודש וחצי בארץ ואני אחושילינג עייף ומתגעגע וזה מורגש. בחיים לא הייתי נשאר כלכך הרבה זמן בעיר. בעבר בקושי יכולתי להיות יומיים בעיר...
בערב שוב במאמא אפריקה, ועכשיו אני כבר יודע קצת לרקוד ואני מכיר גם די הרבה בנות כאן וזה אחלה ערב!
הימים עוברים בצורה כזו- ארוחת בוקר בהוסטל, שיעור סלסה כפול, ארוחה בשוק, בית חב"ד ומסיבה וכך הלאה. כיף ממש!!!!!
ביום שלישי בצהרים מסתמן ההרכב הסופי שהולך להיות בטרק- חמישה חברה- אני, ברלה, הופמן, גדי ועוד אחד שהצטרף הרגע האחרון- נועם אחד מכרמי יוסף. חבר של דודי שטייל איתי בפאס הרוחות.
אדם וניר החליטו לצאת לטרק אחר שנקרא צוקיקיראו שאני וויתרתי עליו.
שוב יוצאים למסיבה אחרונה לפני הטרק במאמא אפריקה. זה כבר כמו בית בשבילי ובשביל הופמן כי הקטור המורה שלנו נמצא שם תמיד וכולם כבר מוכרים. וכיף.
למחרת בבוקר- יום רביעי, אני עושה קניות עם נועם על הבוקר ואנחנו נוסעים לעיירה שנקראת טינקי. משם מתחיל הטרק של האזנגטה. להתראות קוסקו. עוד נתראה ברביעית...
לשם ההשוואה- אני יכול לאכול ארוחה שלימה הכוללת מרק מנה עיקרית ושתייה ב4 סול בשוק... אבל בית חב"ד זה האווירה ואני גם די אוהב את השליח כאן. נרשמתי.
בהוסטל (אימפריאל) נמצאים שני ישראלים- הורים של שני חברה טובים שמטיילים. התחברתי איתם. אחד גר באשכולות ליד שומריה. בכלל- בקוסקו אני מתחבר למלא אנשים ומתחיל להרגיש בבית.
פגשתי בבית חבד כבר ביום שישי את ברלה ואת אורי גולן. כיף לפגוש אנשים שאתה אוהב. ברלה רק הגיע מהארץ ועכשיו הוא הולך לצאת איתי ועם איתי לאזנגטה. בהמשך אני פוגש גם את ניר ואת אדם- שני חברה טובים שטיילו איתי בבוליביה בפלצוקו אפולו. אולי הם יצטרפו אלינו גם לאזנגטה. אנחנו כבר עומדים על המון חברה (אני, הופמן, ברלה, גדי שגם יבוא איתנו כנראה- היה איתי בסלקנתאי, אדם, ניר- 6!!!). כולנו נאכל היום יחד בבית חבד ונדסקס על הטיול.
התכנון הוא לצאת ראשון או שני.
בהמשך היום אני פוגש זוג מבוגרים (60+) מחד נס שמטיילים לעת זקנתם ומבקרים בבתי חב"ד. חמודים לאללה. יבואו גם לארוחת שבת בבית חב"ד.
ערב שבת בבית חב"ד. תפילה. הבחור מחד נס- לא כלכך אוהב להתפלל אז הוא נשאר למטה. כל אחד מתפלל בדרך שלו- אינשאללה. אני עולה חזן לקבלת שבת אחרי שהחברה מבטיחים לי שאני לא אשיר לבד את קרליבך.
בזווית עין אני רואה את ההוא מחד נס מתגנב לתפילה. הניגונים משכו אותו.
אחרי התפילה הוא הודה לי על הניגונים ואמר שמעולם לא שמע תפילה כזו. (תכלס- היה קרליבך סולידי ולא כלכך מושקע... אבל ניחא).
ארוחת שבת ישבנו כל החברה של הטרק יחד. מסתמנת יציאה ביום שני. החלפנו חוויות של כולם עם כולם והיה נפלא. גם האוכל לא היה רע.
אחרי הארוחה היו שני אופציות- מאמא אפריקה, או התוועדות עם השליח.
היה קשה להחליט אבל בסוף ההתוועדות נצחה (להפתעתכם כמובן...). לא יודע למה- היה בא לי שבת בטוב. כמו שאני אוהב. כמו פעם.
ישבנו עם השליח אני ואדם (הבחור מפלצוקו אפולו) עד 1 בלילה בערך. בהתחלה הוא סיפר את סיפור חזרתו בתשובה. שלושה שבועות הפצירו בו שיספר והיום הוא מספר.
בדרך כלל שהחברה מתעניינים בסיפורי חזרה בתשובה הם חושבים שהם ישמעו ניסים ופיצוצים. אבל השליח כאן עבר תהליך חזרה בתשובה ש-כ-ל-י בלי ניסים ונפלאות ולכן זה ממש עניין אותי, ופחות עניין את רוב הנוכחים...
בכל אופן התגלגלנו אחרי הסיפור להמון נושאים אחרים ובסוף נותרנו מספר מצומצם של אנשים שזה באמת מעניין אותם והיה אדיר!!!
עוד ישבתי עם אדם באימפריאל איזה שעה אחרי ההתוועדות ורק דיברנו על מה ששמענו.
למחרת ישבתי בארוחת הבוקר בהוסטל עם ההורים המדוברים דלעיל. אחד מהם דתי אגב. באו שני הורים נוספים שישנים בהוסטל אחר וגלגלנו שיחה מעניינת על כל העניין הזה של הטיסה לדרום אמריקה אחרי הצבא ומה לעזאזל כולם מחפשים. היה מעניין.
אחר כך הלכתי עם ההורה הדתי לבית חב"ד לאכול ג'חנון.
יש להם קטע כזה של גחנון לפני התפילה. זה נשמע כמו טריק להביא אנשים להתפלל. מה שהם לא לקחו בחשבון זה שישראלים הם כאלה חצופים שאין להם בעייה להגיע לגחנון ואז פשוט להתנדף...
נשארתי לתפילת שבת. אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהלכתי להתפלל בבוקר שבת אבל זה היה מזמן מזמן. יותר משנתיים לדעתי. אני ישבתי שם והתפללתי בדרך שלי- קראתי ספר יפה. אפילו קיבלתי עלייה לתורה וכולם היו מבסוטים.
ארוחת שבת נחמדה ואחריה שיעור סלסה נוסף עם הקטור. הפעם עשיתי את השיעור יחד עם בחורה ישראלית תל אביבית בשם דנה. היה שיעור נחמד. אבל תכלס- יותר טוב לקחת שיעור שני בנים מאשר בן ובת כי הצעדים שונים אחד מהשני וזה מבזבז יותר זמן וזמן שווה כסף כידוע.
בערב מאמא אפריקה ואינקה טים כרגיל והולכים לישון מאוחר. קבעתי עם הופמן עוד שיעור סלסה למחר וקבענו כל החברה של הטרק להפגש ב14 בבית חב"ד לסגור את הקניות והכל לקראת הטרק.
השיעור סלסה היה מוצלח ביותר. זה אשכרה כיף! ויש לי ים דמיונות מה יקרה עם הסלסה כשאני אחזור לארץ...
ב14 אנחנו נפגשים ומחליטים לדחות את הטרק ליום רביעי בגלל מזג אוויר רע. אני גם ככה רוצה להשאר בקוסקו הרבה. כיף לי כאן מאוד. אני מתאהסב בעיר הזו ואין לי בעייה להשאר כאן עוד. זה הולך להיות 6 לילות שאני יבלה בהוסטל רצוף. זה הכי הרבה מאז תחילת הטיול!!! כמובן שזה מסמל אס"ק מטורף של הטיול.... אני עוד פחות מחודש וחצי בארץ ואני אחושילינג עייף ומתגעגע וזה מורגש. בחיים לא הייתי נשאר כלכך הרבה זמן בעיר. בעבר בקושי יכולתי להיות יומיים בעיר...
בערב שוב במאמא אפריקה, ועכשיו אני כבר יודע קצת לרקוד ואני מכיר גם די הרבה בנות כאן וזה אחלה ערב!
הימים עוברים בצורה כזו- ארוחת בוקר בהוסטל, שיעור סלסה כפול, ארוחה בשוק, בית חב"ד ומסיבה וכך הלאה. כיף ממש!!!!!
ביום שלישי בצהרים מסתמן ההרכב הסופי שהולך להיות בטרק- חמישה חברה- אני, ברלה, הופמן, גדי ועוד אחד שהצטרף הרגע האחרון- נועם אחד מכרמי יוסף. חבר של דודי שטייל איתי בפאס הרוחות.
אדם וניר החליטו לצאת לטרק אחר שנקרא צוקיקיראו שאני וויתרתי עליו.
שוב יוצאים למסיבה אחרונה לפני הטרק במאמא אפריקה. זה כבר כמו בית בשבילי ובשביל הופמן כי הקטור המורה שלנו נמצא שם תמיד וכולם כבר מוכרים. וכיף.
למחרת בבוקר- יום רביעי, אני עושה קניות עם נועם על הבוקר ואנחנו נוסעים לעיירה שנקראת טינקי. משם מתחיל הטרק של האזנגטה. להתראות קוסקו. עוד נתראה ברביעית...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה